Tips

כתבות בנושא

טיפים לפני כניסה למסגרת חדשה

גדי רוזן, מאמן משפחתי זוגי ואישי, מנחה קבוצות הורים בכיר במכון אדלר, הדרכה הורית בבית המשפחה, מרצה ומנחה סדנאות בתחום המשפחה

החופש הגדול מסתיים בקרוב ושנת לימודים חדשה ניצבת בפתח. הימים האחרונים של החופש והימים הראשונים של שנת הלימודים מהווים עבור ילדים רבים והוריהם תקופה של הכנות והסתגלות לשינויים ולסביבה חדשה, שבמהלכה הילדים לומדים ומתאמנים בהסתגלות למציאות חיים לא מוכרת.
כדי להבין את התחושות והקשיים של הילד במסגרת החדשה - תוכלו להיזכר בימים הראשונים שלכם במקום עבודה לא מוכר, בשעה שאתם עדיין לא מכירים את האנשים שמסביב, הסביבה זרה ולא מוכרת כלל, עדיין לא מבינים את הכללים, הנורמות והבדיחות הפנימיות...
התחלה חדשה אצל ילדינו מאפשרת התחדשות ושינוי התלהבות ויצירה, ולכן חשוב לדעת כיצד להתמודד עימה ולהפיק ממנה את המיטב. הורים רבים שואלים, בהקשר זה: האם נדע לנצל את השינוי לצמיחה והתפתחות? האם המעבר ייזכר אצל הילד לעתיד כאירוע חיובי או כטראומה והחמצה? האם נתייחס אל המעבר כאל סיכון או כסיכוי? 

הכרות מוקדמת: רצוי שהילדים יגיעו ביום הראשון לגן או ללימודים למקום מוכר יחסית. כדאי לפגוש את המורה או הגננת לפני תחילת שנת הלימודים, לבקר יחד בחופש ולראות את ביה"ס או הגן מבפנים, למצוא יחד את הכיתה והשירותים. רצוי שהילד גם יכיר את גם את הדרך לבית הספר, את המקום בו מורידים אותו מן ההסעה או פוגשים אותו בסוף היום. ככל שהמקום מוכר יותר, כך הוא נתפס פחות מפחיד או מאיים, ומקל על ההסתגלות. 

חוזרים לשגרת יום מסודרת: בימים האחרונים של החופש הגדול מומלץ לחזור בהדרגה לשגרה: ללכת לישון בשעה סבירה ולקום בבוקר בשעה מוקדמת יחסית, ובכך להרגיל את השעון הפנימי להתנהלות היומיומית הצפויה.

התארגנות ללימודים או לגן: הקפדה על שלבי התארגנות מקדימים - יצרו "סדר בבלאגן" ויסייעו לילד ולהורים לחוש רגועים יותר לקראת המעבר: הקפדה על שעות שינה מספקות, התארגנות מראש בערב שלפני, הכוללת הכנת בגדים, נעליים וצעצוע שהילד יכול לקחת עימו, יסייעו לעבור את הימים הראשונים ב"ראש נקי" יותר. הזמן הניתן להתארגנות בבוקר הוא חשוב. ביום הראשון (וגם באלה שאחריו) כדאי להעיר את הילד בזמן, ולא ברגע האחרון כדי שיהיה לו זמן להתארגן לאכול ולשתות ולדבר עם ההורים בנחת. לא כדאי להוסיף לחץ לתחושת המתח שכבר קיימת.

נמנעים משינויים או ממעברים נוספים: בתקופה האחרונה של החופש מומלץ להימנע משינויים יזומים, כמו חזרה מחו"ל או מעבר דירה. המעבר לא קל לילד ורצוי להימנע מלהכביד עליו בשינויים נוספים, ככל הניתן. כדאי לדאוג שבכיתה החדשה יהיו מספר ילדים שהילד מכיר, על מנת שהסביבה האנושית החדשה לא תהיה זרה לחלוטין ולשם כך מומלץ ליזום מפגשים חברתיים בימים האחרונים של החופש.

מחזקים עצמאות ואחריות אישית: כדאי להתחלה חדשה היא הזדמנות לרענן חוקים וסדרים ישנים, שנשכחו במהלך חופשת הקיץ, המעודדים עצמאות ולקיחת אחריות של הילד בתחומים מוגדרים. למשל: כדאי להעביר אליו את האחריות לסידור בגדים ונעליים, צחצוח שיניים, סידור המיטה ואפילו כיוון שעון מעורר.

הבית כמקום של יציבות וביטחון: בתקופה של שינוי דרמטי רצוי שהבית יהווה עבור הילד סביבה שקטה נינוחה ורגועה, אי של יציבות שקט ובטחון. זה לא בדיוק הזמן הנכון למסיבות ואירועים גדולים בבית וגם לא לנסיעות, לטיול ללונה פארק או לחוגים.

נמנעים מהשוואות: רצוי מאוד לא לערוך השוואות עם האחים הגדולים או עם ילדים אחרים, כי זה גורם ללחץ מיותר לילד ואף להורים. השוואה שכזו איננה רלוונטית, כי לכל ילד קצב ההסתגלות האישי והייחודי שלו.

יוצרים קשר עם המורה או הגננת: מומלץ להיות בקשר עם הגננת או המחנכת בתקופת ההסתגלות הראשונה. שיחות עם המורה יש לערוך לא בנוכחות הילד, אלא בטלפון בשעות שנועדו לכך. אין לשתף את הילד בכך או להפגין דאגה בפניו.

משוחחים ומסכמים: כחלק מן ההכנות למעבר החדש, כדאי לערוך מסיבת "סיום החופש" עם משפחה או חברים, לצאת יחד לבילוי משפחתי, או פשוט לשוחח עם הילד על החופש שהיה ועל שנת הלימודים שמתחילה.

משתפים: כדאי לשתף ולספר לילד "מה היה כשאני הייתי ילד בגילך והלכתי לגן או לבית הספר. הילדים אוהבים לשמוע סיפורים על הילדות של הוריהם, זה מרתק אותם, ויוצר קירבה, אינטימיות, תחושת שותפות ואוזן קשבת.

מביעים אמון בילד: מסרים מילוליים ובלתי מילוליים של ההורים מסייעים לילד (או מקשים עליו) בהתמודדות עם המסגרת החדשה ובחינוך לעצמאות. על ההורים להאמין בילד, לסמוך על היכולות והכישורים שלו ללמוד ולהסתגל למסגרת החדשה. עליהם לדעת שזו חוויה חיובית, קשה ומחשלת, שרק באמצעותה הילד יצמח ויצא לקראת עצמאות, וחשוב לשדר זאת לילד. צריך להאמין שהילד אכן בשל לשינוי מבחינה רגשית, חברתית, קוגניטיבית ומוטורית, אחרת לא היה עולה לגן או לבית הספר. גם אם לדעתכם, הילד עדיין חסר כישורים חברתיים או שהם אינם מפותחים מספיק? עליכם להאמין שבגן או בבית הספר הוא ילמד ויפתח אותם ולעזור לו בכך.

מביעים ביטחון ואמון במקום החדש: חשוב מאוד שהילדים יחושו שההורים מביעים אמון במקום החדש. אם ההורים אינם מאמינים במקצועיותה של גננת או לא סומכים על המורה (למשל, דורשים מצלמה בגן או מביעים ביקורת על המורה), הם משדרים לילדם מתח וספקות לגבי המקום החדש. גם אם הם אינם אומרים זאת במפורש, הם עשויים לשדר את חששותיהם באופן לא מילולי. הילדים קולטים היטב את תחושות הוריהם, ומפרשים זאת כמסר שהמקום והאנשים החדשים אינם בטוחים ואמינים ולא ניתן לסמוך עליהם. הדבר עלול להגביר אצלם את החרדה מן השינוי, עד למצבים קיצוניים שבהם הילד מסרב ללכת לגן או לבית הספר.

נזהרים במסרים מרגיעים: חשוב להציג בפני הילד את המציאות החדשה, ולומר לילד את האמת (לא חייבים לומר הכל) ולא ליפות את המציאות על מנת להרגיעו. לא כדאי להגיד "אל תדאג הכל יהיה אותו הדבר" כי זה ממש לא נכון ועלול ליצור אצל הילד חוסר אמון בהורה. הדרישות בבי"ס שונות מאלה בגן, נדרשים יותר משמעת ומאמץ והמסגרת שונה לגמרי.

תמיכה במקום חקירה: בימים הראשונים ההורים המודאגים רוצים לדעת כמה שיותר איך היה לילד, ובמקרים רבים לילד לא מתחשק לספר דבר. יש לזכור שתפקיד ההורה אינו לחקור ולחלץ מהילד כמה שיותר מידע. לכן רצוי להימנע משאלות חקרניות מסוג "מה היה בגן או בבי"ס?" . במקום זאת ניתן פשוט להקשיב לו, להכיל את תחושותיו ורגשותיו של הילד, להיות פנוי אליו, לתמוך ולעודד כשצריך. אפשר פשוט לאהוב ולחבק...