Shutterstock 112300982

כתבות בנושא

התפתחות הילד במאוחדת

התפתחות הילד הוא נושא מורכב שמעורבים בו גורמים ביולוגיים גנטיים, פסיכולוגיים, משפחתיים וסביבתיים. בעידן של התפוצצות המידע שבו ההורים חשופים חדשות לבקרים לידיעות והמלצות שלא כולן מדויקות להלן מעט סימני דרך התפתחותיים אשר יעזרו לכם כהורים.

ד"ר יורם זנדהאוז, מנהל רפואי התפתחות הילד, חגית איטח מנהלת אדמיניסטרטיבית התפתחות הילד, חטיבת הרפואה וצוות התפתחות הילד מאוחדת

בשנות חייו הראשונות, התפתחותו המוטורית, השכלית והרגשית של הפעוט, היא המהירה ביותר בימי חייו. ה"אפרוח" שהבאתם מבית החולים, הופך בתוך זמן קצר מאוד לילד רץ משחק וצוחק.בעל עולם פנימי משל עצמו. קיימים הבדלים בין ילדים וכל ילד יכול לעבור את שלבי ההתפתחות בקצב שונה מעט. תינוק המתחיל ללכת בגיל שנה וחצי למשל, הוא נורמלי בדיוק כמו תינוק המתחיל זאת בגיל עשרה חודשים. אין צורך לדאוג מכך שילדכם טרם התהפך, כשבנם של השכנים כבר התהפך מזמן.

כשם שילדים נבדלים זה מזה בפעילותם ובמזגם, כך נכון הדבר לגבי קצב התפתחותם. כמובן שבמקרה של חריגות גדולות מן ההתפתחות הממוצעת, מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים או עם הגורמים המטפלים בטיפת חלב ובמסגרות החינוכיות.

המכונים להתפתחות הילד של מאוחדת מסייעים לכם ברגע שמתגלה חריגה או חשש לחריגה מההתפתחות הממוצעת.

המכונים של מאוחדת פועלים מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי ע"פ השירותים המפורטים בסל השירותים להתפתחות הילד בתחומים הבאים:

רופאים התפתחותיים /רופאים נוירולוגיים

ריפוי בעיסוק

שפה ותקשורת

פיזיותרפיה

עבודה סוציאלית

פסיכולוגיה התפתחותית

ילדים הנזקקים לשירותי התפתחות הילד זכאים לטיפולים במקצועות הבריאות מהסוגים המפורטים לעיל. הזכאות נקבעת על פי סל הבריאות, בהתאם לגיל ולרובד הביטוח אליו משויך הילד. החלטה על כמות הטיפול נקבעת על פי המצב הקליני על ידי הגורם המקצועי בקופה.

קיימת הגדרה מנהלתית  המבחינה בשתי קבוצות אשר זכויותיהם חורגות מהסל הרגיל ולהם סל טיפולים ייחודי והם: ילדים המאובחנים ברצף האוטיסטי וילדים בעלי נכות סומטית

זכאות לטיפולים במקצועות הבריאות לילדים המאובחנים כלוקים בטווח האוטיזם - PDD / ASD

ילדים המאובחנים כלוקים באוטיזם PDD מוגדרים במערכת הממוחשבת של מאוחדת על סמך מסמכים רפואיים.

בהתאם לתיקון מס' 43 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ילדים הנמצאים על הרצף האוטיסטי זכאים לקבל מקופות החולים סל של 3 טיפולים בהתאם לצורך, בשבוע בתחום מקצועות הבריאות ממועד האבחון ועד גיל 18 שנה.

טיפולי מקצועות הבריאות הנם בתחומי : תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית.

החל מתאריך 1.1.2012 אחראית מאוחדת לספק הטיפולים באמצעות נותני השירותים שלה ובהשתתפות עצמית הקבועה בחוק.

במטרה לאפשר המשך קשר טיפולי ולמשך פרק זמן מוגבל, תינתן אפשרות להמשך טיפול אצל ספק פרטי מורשה מטעם מאוחדת בהסדר של החזרים בתנאי שנותן השרות אושר מראש ע"י הגורם המקצועי בקופה ונמצא בעל הכשרה מתאימה לטיפול הנדרש. גובה ההחזר הינו בתעריף משרד הבריאות המתעדכן מעת לעת. נוהל מתן החזרים יוחלף בהמשך בהתחייבויות בלבד.

ילדים הלומדים במסגרת חינוכית ייעודית המספקת טיפול לפי סל בריאות מקדם מלא או מעון יום שיקומי, יקבלו מלוא הטיפול במסגרת זו במידת הצורך, תפנה המסגרת החינוכית למכון המחוזי לצורך דיון על תוספת טיפולים דרך מאוחדת.

ילד המטופל מחוץ למסגרת מכון התפתחות הילד של מאוחדת, יבצע מעקב שנתי ובניית תכנית טיפול עדכנית.

ילדים מלידתם ועד גיל 18 עם הפרעה התפתחותית סומטית

נכות התפתחותית סומטית היא נכות הנגרמת כתוצאה ממחלה או מתהליך הפוגע במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, או במערכת שרירי השלד הגורם לנכות תפקודית מתמשכת. הגדרה זו מתייחסת למחלות עם בעיות בהתפתחות כגון: שיתוק מוחין (CP), פגיעות מוחיות המלוות בפיגור שכלי ניכר (אשר הוכר על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים), מחלות מטבוליות, פגיעות מורכבות באברי חוש, המלוות בהפרעות נוירולוגיות וסומטיות אחרות, מומי עמוד שדרה ושלד הפוגעות בהתפתחות, מחלות כרומוזומליות הפוגעות בהתפתחות, ניוון שרירים ודומיהם. בחוזר מנהל רפואה 37/2010 נוספו שתי המחלות הבאות: דיסאוטנומיה משפחתית (familial dysoutonomaia) ואטקסיה טלאנגייקטאסיה (ataxia telangiectasia) לקבוצת ההפרעות ההתפתחותיות הסומטיות. שתי מחלות תורשותיות אלו גורמות, בן השאר גם לעיכוב התפתחותי, והן גורמות לפגיעות נרחבות במערכת העצבים.
הקביעה של אבחנת "נכות סומטית" כאמור לעיל, תעשה ע"י רופא מנהל מכון האם המחוזי בכל מחוז.

לצורך הגדרה יש להעביר סיכום מחלה עדכני הכוללת פירוט תפקודי ואבחנה רפואית.

ילדים המוגדרים סומטיים פטורים מהשתתפות עצמית וזכאים לטיפולים ללא הגבלת סל אך בכפוף לצורך שיקבע ע"י הגורם המקצועי בקופה.

אם כך מתי חשוב לפנות להתפתחות הילד?

ככלל יש לפנות לרופא הילדים בקהילה על כל בעיה אשר פוגעת בתפקוד הילד במסגרת החינוכית או בבית בהתאם למצופה בגילו.

ברור רפואי נוירו התפתחותי:

תפקידו של הרופא בהערכת ההתפתחות של ילדים בגיל טרום בית הספר הוא רב משמעות בגלל הדגש

על קיום רקע ביולוגי לבעיות התפתחות רבות. הרופא מגיע להחלטות לגבי המשך בירור וטיפול על סמך

מכלול המידע הבריאותי, הרקע הגנטי ושיתוף ההורים. כמו-כן, ישנה חשיבות מרובה לבדיקה ההתפתחותית ולבדיקה הגופנית והנוירולוגית.

במיוחד חשוב תפקידו של הרופא במצבים ברי-טיפול כגון: - קשיי קשב וריכוז, תת-תריסיות ובירור גנטי בעל השלכות לגבי הריונות נוספים.

במקרים שאין מעורבות מוחית פתולוגית או במקרים בהם הקוגניציה היא גבוהה, לרופא כמרכז התיק, יש משמעות במתן ההמלצות למערכת החינוך.

 

התפתחות המוטורית:

התפתחות מיומנויות התנועה ניתנת לחלוקה כללית ביותר, על פי גיל ותפקוד אופייניים. טווח הנורמה הוא רחב בכל אחד מבין התפקודים הבסיסיים וכן, כל מיומנות חדשה מלווה בשילוב תנועתי עם המיומנויות שקדמו לה. מרתק ביותר להתבונן בתינוקות וילדים בעת פעילות תנועתית ומשחק ולהבחין במגוון הרחב של סגנונות פעולה המאפיינים כל אחד ואחד. סגנון פעולה אישי נוצר הודות לשונות במבנה הגופני-פיזי ובמבנה הרגשי-התנהגותי של הילדים.

תפקודי תנועה על פי טווחי גיל

בין גיל לידה ל-3 חודשים: התינוק פעיל בעיקר כשהוא שוכב על הגב. הוא עוקב אחר צעצוע או דמות שנעה קרוב מול פניו, מפנה ראשו וגופו למשמע קולות מוכרים, מביא את ידיו ורגליו לפנים, אל מול הגוף. בשכיבה על הבטן הוא מניח את ראשו על הצד ומפנה אותו מדי פעם אל הצד השני. מרים את ראשו, נשען על האמות ומתבונן. בשכיבה על הצד הוא מניע את פלג הגוף החופשי.

בין גיל 3 חודשים לחצי שנה: התינוק שוהה על הבטן ומשחק, מתגלגל מצד אל צד, מושיט ידיים אל צעצוע תלוי או הנמצא לפניו, מתחיל להתנסות בישיבה ובזחילה.

בין גיל חצי שנה ל-10-9 חודשים: התינוק יושב ביציבות, מוחא כפיים, זוחל, מטפס ונעמד, משחק ב"קוקו", מתאמץ להגיע אל צעצועים הנמצאים רחוק ממנו.

בין גיל 10 חודשים לשנה: התינוק מרבה ללכת על ברכיו וידיו – הליכת שש, ופוסע פסיעות ראשונות, בתמיכה סביב רהיטי הבית ובדחיפת כיסאות וכל מה שזז.

בין גיל 18-11 חודשים: ראשית ההליכה העצמאית של תינוקות. בגיל שנתיים הפעוט מהלך ביציבות, מנסה לרוץ ומשחק ב"לקפוץ", מחזיק ספל בשתי ידיו ושותה, מחזיק כפית ומנסה להאכיל את עצמו, מנפנף ידו לשלום.

בין גיל שנתיים ל-3: הפעוט משכלל את יציבות ההליכה, רץ בחופשיות, מטפס, ומנסה לקפוץ, מודע לסכנות, משחק על מתקני חצר, רוכב על תלת אופן.

בין גיל 3 ל-4 שנים: הפעוט פעיל ושולט בתנועותיו, מטפס וגולש במתקני החצר, עומד מספר שניות על הרגל המועדפת ומנתר עליה 2-1 פעמים, קופץ בשתי רגליים יחד, הולך קדימה אחורה ולצדדים, זורק ותופס ובועט בכדור.

בין גיל 4 ל-5 שנים: הפעוט עומד על רגל אחת גם בעיניים עצומות, מנתר על רגל אחת 3-2 מטרים קדימה, מדלג, קופץ מעל מכשול לפנים ולאחור.

בין גיל 6 ל-7 שנים: הילד משכלל את כל התפקודים הבסיסיים, באופן שיאפשר לו להיות עצמאי ולתפקד ביעילות כילד וכאדם בוגר (מדריך להעשרת הילד בגיל הרך מלידה עד 6 שנים, 2002).

לסיכום, רצף המיומנויות המוטוריות הבסיסיות מתפתח על פי סדר אופייני: הרמת הראש, גלגול, זחילה, ישיבה, עמידת שש והליכת שש, עמידה, הליכה, טיפוס, ריצה וקפיצה. הסדר שבין מיומנויות הזחילה, ישיבה ועמידת השש משתנה לעתים קרובות.

קשיים  בתפקוד יכולים לבוא לידי ביטוי בקשיים בביצוע, באיכות הביצוע, בהימנעות מביצוע, חוסר יוזמה, חוסר עצמאות, השתתפות במגוון צר של פעילויות, חוסר שביעות רצון וחוסר הנאה מהתפקוד.

לשם הערכה התפתחותית נלקחים בחשבון מגוון רחב של תפקודים כולל תפקוד רגשי, קוגניטיבי וחברתי. התפתחות מוגדרת כתקינה על פי טווח נורמה רחב של תפקודים הקשורים בגיל, בארגון תנועתי והתפתחות כישורים חברתיים, במשחק ובתפקודי למידה. 

מערכות החוש:

מערכות החוש בנויות כך שתהיה לילד יכולת לעבד ולווסת את המידע החושי הנקלט, באופן שיביא לתגובה המתאימה לצורכיו ולדרישות הסביבה.

במקרה של ליקוי בעיבוד הסנסורי (sensory processing disorder)- הילד מתקשה לאבחן את מקור הגירוי החושי ואת מאפייניו ופעמים רבות אינו מתנהג בהתאם לדרישות הסביבה. קשיים בעיבוד חושי יבואו לידי ביטוי לעתים בהתנהגיות כגון:קושי ללבוש חולצה ומכנסיים או לעתים יראה מרושל מאוד בלבוש שאינו מונח כראוי על גופו או לדוגמא ילד הנרתע מהתנסות בסוגי מזון שונים.

במקרה של ליקוי בויסות הסנסורי (sensory modulation disorder)- הילד מתקשה לווסת את עוצמת הגירוי החושי שנקלט במערכות החוש השונות.

לקות חושית הינה רווחת אצל ילדים רבים רק במקרה בו לקות זו מפריעה באופן משמעותי לתפקוד היום יומי ברמה שאינה מאפשרת פעילות רגילה יש לפנות למכונים לאבחון הצורך בהתערבות התפתחותית.

 

התפתחות שפה והתקשורת:

תקשורת היא תהליך הדדי בו מתרחשת העברת מסר מאדם אחד-דובר, לאדם אחר- מאזין, בסביבה מסוימת.

תקשורת יעילה ותקינה מאפשרת ליחיד להביע את מכלול כוונותיו, החל מצרכים בסיסיים ועד להבעת רעיונות מופשטים ומורכבים. התקשורת היעילה מאפשרת ליחיד להבין את כוונותיו התקשורתיות של הזולת ולפעול באופן מתואם עמו. תהליכי תקשורת תקינים, מאפשרים לפרט להיות שותף מלא במסגרת החינוכית ובחברה.

הדיבור הוא דרך התקשורת השכיחה והמקובלת.

שפה היא מערכת של קודים שרירותיים ומוסכמים המשמשת להבעה, חשיבה ולתקשורת בין-אישית. השפה מאפשרת למידה מהסביבה. לשפה שלושה מרכיבים הנמצאים בקשרי גומלין זה עם זה: תוכן, צורה ושימוש.

דיבור הנו ההיבט המוטורי-קולי של השפה הדבורה. מטרת הדיבור היא להביע שפה באמצעות צלילים מוסכמים. הפקת הדיבור תלויה בהתארגנות תנועתית של מערכת הנשימה להפקה קולית, ביכולת מוטורית ובאבחנה תחושתית של אברי ההיגוי להגיית צלילי דיבור.

הפרעות התפתחותיות בתקשורת, שפה ודיבור:

כאשר ילד מאחר בהתפתחות הכישורים באחד משלושת התחומים – תקשורת, שפה ודיבור, או בכמה מהם,

יחסית לגילו ולציפיות הקבוצה התרבותית-חברתית שאליה הוא משתייך, נהוג לומר כי קיימת בעיה.

מתי לפנות?

כאשר נראה שהשפה אינה ממשיכה להתפתח ולהתקדם, כאשר ישנו רושם שישנם פערים בין שפתו של הילד לזו של בני גילו, כאשר הילד מתקשה לתקשר עם סביבתו, כאשר דיבורו של הילד משובש יחסית לבני גילו עד כדי כך שאינו מובן לסביבתו וכאשר מורגש תסכול מצד הילד על שאינו מצליח להביע את עצמו.

בשלב ראשון יש לפנות לביצוע בדיקת שמיעה, זאת על- מנת לשלול ירידה בשמיעה.

ירידה בשמיעה עלולה להוות גורם מלא או חלקי לעיכוב בהתפתחות השפה והדיבור. במקרה זה יש לפנות לרופא א.א.ג..

הרופא יטפל בהתאם לממצאים ויפנה לשיקום שמיעה ולטיפול ע"י קלינאי תקשורת בהתאם לצורך.

התפתחות רגשית:

ההתפתחות הרגשית הינה חלק מסך כל קישורי ההתפתחות של הילד ולכן בתהליך האבחוני נכלל גם ההבט הרגשי ומטופל ע"י פסיכולוגים התפתחותיים ועובדים סוציאליים התפתחותיים.

אל התחום הפסיכוסוציאלי מופנים ילדים עם איחור התפתחותי, ילדים עם קשיי תפקוד רגשיים והתנהגותיים (שמקורם בילד, בהורה, או בקשר הורה-ילד), ילדים עם תסמונות וילדים שתמונת התפתחותם מורכבת ויש קושי באבחנה מבדלת.

מטרת התערבות זו ליצור סביבה המאפשרת תנאים מיטיבים להתפתחות הפוטנציאל הרגשי והשכלי של תינוקות ופעוטות בעלי צרכים מיוחדים ואלה שמצויים בסיכון.

 

ואיך פונים?

תהליך הפניה למכון:

תהליך הפניה למכון מתחיל הכרות של המכון עם ילדך, על מנת שנכיר אותו ונדע להפנותו לגורם המטפל הנכון עבורו יש למלא דפי מידע , ולשלוח אותם למכון האם במחוז מגוריכם (את דפי המידע ניתן להוריד באתר מאוחדת) .

  1. טופס הכרות – בו נלמד על תפקודו של הילד בבית, תפקודו מול הוריו אחיו ואחיותיו ועל הקשיים בהם צפיתם באינטראקציה היומיומית איתו.
  2. טופס מורה/גננת –בו נלמד על תפקוד הילד במסגרת החינוכית. כיצד הוא עומד מול ילדים אחרים בני גילו.
  3. הפניית רופא – בו נלמד האם יש לילד בעיות רפואיות הדורשות את התערבות המכון, ועל דחיפות ההתערבות.
  4. בדיקת שמיעה – בכל מקרה של קושי שפתי יש לבדוק את שמיעת ילדכם אופי הטיפול בילדים לקויי שמיעה שונה מהותית ולכן חשיבות הבדיקה.אנו ממליצים לכם לקבוע תור בהקדם עקב עומסים במכונים, למידע על מכונים ניתן להתקשר *3833 .
  5. בדיקת ראיה – בכל מקרה של לקות מוטורית חשובה בדיקת הראיה.

מרכיבים אלו יבדקו ע"י גורם מקצועי  ממיין שיחליט על מסלול ההתערבות הראשוני עבור ילדך.

עתה יקבע עבורכם תור לאבחון. באבחון ייבדק תפקוד של הילד בהתאם לפרמטרים אוביקטיבים כמיתים ומתוקננים.

בסיומו של האבחון יוחלט על המשך הטיפול , חלק מהילדים מופנים לספקי חוץ לטיפולים בקרבת מקום המגורים וחלקם ישארו לקבל טיפולים. הכל לפי שיקול דעת מקצועי.

שיתוף הפעולה בין המטפל להורה קריטי וחשוב להצלחת הטיפול, יש לתרגל את המשימות הניתנות מידי שבוע .כך נוכל להעצים את איכות הטיפול ולשפר את תפקודו של הילד בזמן קצר.

בסיום סדרת טיפולים במידה והחליט המטפל כי יש צורך בתוספת טיפולים יישלח דוח סיכום טיפול למכון במייל ע"י המטפל עצמו. צוות המכון יאשר/לא יאשר את המשך הטיפול כל זאת לפי שיקולי דעת מקצועיים ומול המטפל בלבד.