Sleeping2

כתבות בנושא

מתארגנים לשינה

לא זכור לכם מתי ישנתם לילה שלם? תהליך ההרדמה של ילדכם מרגיש כמו מאבק מתיש בו הוא מנסה להרוויח זמן?

ד"ר קרן שגיב פרידגוט - מומחית ברפואת ילדים מאוחדת קרית השרון נתניה

השכבת ילדים לישון, כרוכה לעתים בקשיים במשפחות רבות. ישנם ילדים המתנגדים להיכנס למיטה, או  משתמשים ב״תכסיסי השהיה״ על מנת לא ללכת לישון.

אי אפשר להכריח ילדים לישון, אבל אפשר לשפר את הרגלי ההתארגנות לשינה, בצורה שיעזרו לילדכם להרדם בקלות.  

הצעד הראשון הוא  להיות משוכנע (כן - אתה ההורה), שהגדרת גבולות והצמדות אליהם היא לטובת כולם, במיוחד לטובתם של הילדים.עליכם להיות מוכנים למאמץ של מספר ימים או מספר שבועות, על מנת להוביל לשינוי התנהגותי אצל ילדיכם.

לאחר מכן, יש לאמץ "שגרת טקס שינה" – יש לקבוע טקס שינה קבוע, במשך כ 30 דקות לפני שעת ההירדמות. טקס זה יחזור על עצמו יום יום, בשעה קבועה. הטקס יכול לכלול פעילויות מרגיעות כמו סיפור, שירים, אמבטיה ועיסוי.

לפני שמתחילים עם תוכנית השינוי, יש להסביר את ההרגלים והחוקים החדשים לילדיכם. כך יוכלו ילדיכם לצפות לבאות ואף ירגישו שותפים למהלך (ניתן לשתפם במספר החלטות בנושא טקס השינה).

זכרו להיות נחושים והחלטיים. בנוסף, זכרו לשבח את ילדכם על הצלחות ולהתעלם מהתנהגויות לא רצויות במקום לכעוס עליהם.

יקיצות בפעוטות ובילדים קטנים  הן התמודדות שכיחה. מגיל 6 חודשים רוב התינוקות אינם צריכים ארוחות לילה, אבל כ 50% מהם ממשיכים להתעורר בלילה. יקיצות יכולות להתרחש בכל גיל אך הן שכיחות בעיקר בתינוקות ופעוטות עד גיל 3.

חשוב להבין שכל גיל,  יש בין שתיים לשש יקיצות קצרות במהלך הלילה.  ילדים היכולים להרגע ולהרדים את עצמם, מקיצים מבלי שהוריהם יהיו מודעים לכך. בניגוד אליהם "המודיעים " הם אלו שקוראים להוריהם, בוכים או הולכים למיטת הוריהם בזמן היקיצות.

הורים רבים מפתחים הרגל לעזור לילדיהם להירדם על ידי נדנוד, הרמה "על הידיים", לינה משותפת, או האכלה. כעבור זמן ילדים אלו מפתחים תלות (נלמדת) בהוריהם בכדי להירדם. למרות שפעמים רבות ההורים לא חשים בבעיה בזמן ההליכה לישון, הבעיה מורגשת ביקיצות. מחקרים מעידים שתינוקות וילדים שנרדמים באופן עצמאי בשנת הלילה הראשונה, נרדמים מהר יותר, פחות מתעוררים בלילה וישנים בסך הכל יותר.

שמירה על שנת יום בשעה קבועה (ילד שישן טוב בצהריים, יירדם טוב יותר גם בלילה), חפץ מעבר וטקס שינה קבוע עוזרים בהרגעת הילדים בדרך להירדמות. לאחר טקס השינה כדאי להכניס את הילד למיטה במצב מנומנם אבל לא ישן ולתת לו להרדם עצמאית במיטתו, בנוכחות ההורים, במידת הצורך.

עקביות היא מילת המפתח. על פי רוב, לאחר מספר לילות, כבר ניתן לראות שיפור.