Istock 000004627375Xsmall

כתבות בנושא

כשהגשם יורד

שעות החשיכה המרובות בחורף יכולות להשפיע מאוד על מצב הרוח ורמת הפעילות שלנו. בספרות מדווח לא מעט על דכדוך חורף, שלעיתים מלווה בחוסר חשק, עייפות, קושי לקום בבוקר, רעב ניכר וכמיהה בעיקר לדברי מתיקה ולמאכלים עתירי פחמימות. השהייה הממושכת בבית בימי החורף הגשומים עלולה לעורר לא מעט מתחים, גם בבתים הרגועים ביותר. החשיכה המוקדמת, המגבילה את היכולת לשבור את שגרת הבית בטיול קצר ומרענן בחוץ, יחד עם הקור והבגדים הרבים, המגבילים ומסרבלים את התנועה, כל אלה רק מוסיפים לחוסר הנוחות ולמועקה העלולות להתעורר בחורף. __________________________________________________________________ גילי דדון-רווה, פסיכולוגית קלינית __________________________________________________________________
שגרת חורף

ברוב ימות השנה משמש בילוי של אחר הצהריים בגינת המשחקים ערוץ טוב להוצאת אנרגיה ולמפגש חברתי לכל משפחה שיש בה ילדים קטנים. בילוי מסוג זה מהווה חלק משמעותי משעות הצהריים והוא מספק את הצורך של הילדים לרוץ ולהשתולל.
אולם בימות החורף החשוכים והגשומים, כאשר אין אפשרות לצאת מהבית, עלולות משפחות עם ילדים לחוש במצוקה. השעמום, המתח והעצבנות עלולים להביא לא פעם להתנהגויות בעייתיות כמו הצקות לאחים, היצמדות להורים, אלימות, נדנוד וקופצנות. אם ניקח בחשבון שלרוב מדובר ביותר מילד אחד, ניתן לדמיין באיזה סיר לחץ נמצאת משפחה באחר צהריים חורפי וקר. בעיקר כאשר יש במשפחה גם ילד עם בעיה של קשב והיפראקטיביות, שהתנועתיות והפעלתנות הן צורך חיוני עבורו והאפשרות לצאת החוצה ולפרוק את האנרגיה נמנעת ממנו.
בעיני הורים רבים אחרי צהרים חורפיים וגשומים נתפסים כסיוט. כשהם מגיעים להתייעצות הם מתארים את חוסר הסבלנות שלהם, את השעמום של הילדים, הכעס, הצעקות, המריבות שמתפתחות לאלימות והעונשים שהולכים ונעשים קשים ולא מידתיים.
חיינו בנויים ממעגלים מתרחבים של שגרה. יש שיגרה של היומיום, ויש שגרה רחבה יותר, שגרת עונות השנה, ימי 

השבוע החוזרים על עצמם, החודשים וחגי השנה. פעילויות שאנו נוהגים לעשות בקביעות נרקמות באופן ייחודי אצל כל משפחה ויוצרים את השגרה המיוחדת לה. בסופו של דבר, השגרה סובבת את כולנו וממלאת כנראה צורך אנושי בסיסי ביציבות וברצף. ילדים, יותר מאשר מבוגרים, אוהבים את השגרה וזקוקים לה. בלעדיה הם חשים פחות בטוחים ופחות רגועים.
משום כך חייבים ההורים להבין כי בימי חורף גשומים משהו משתנה בחוקי המשחק, ושצריך ליצור שגרה אחרת במקום זו שלא ניתן לקיים. המלצתי הראשונה להם היא להבין שגם הם במצוקה במצב החדש, וכי ללא מודעות שלהם - לא יעלה בידיהם לעזור לילדיהם. אני מציעה למשפחה לבנות מתכונת של שיגרת חורף מתוכננת, הכוללת מספר פעילויות מיוחדות השמורות לאחר צהריים גשום וחורפי. מטרת פעילויות אלו היא לאפשר יצירת מסגרת מובנית ומוכרת לילדים ולהורים.

פעילויות לימי גשם

פעילויות החורף יכולות להיות מגוונות. הן יכולות להיות פעולות שעושים אותן כל השנה או פעילויות מיוחדות לחורף שיתקשרו בזיכרון עם חוויה מיטיבה ונעימה. ניתן לבחור בפעילויות יחידניות כמו גם בפעילויות משותפות לכל הילדים. עצם הבילוי המשותף, ללא קשר לתוכנו, מסייע ליצירת ולחיזוק הקשר בין ההורים והילדים ובקרב הילדים.
אם ילדיכם אוהבים לקפוץ ולהשתולל מוטב שתחשבו למשל כיצד להכניס הביתה טרמפולינה או מתקן ג'ימבורי אחר. במצב כזה מוסיקה עשויה להוות מרכיב משמעותי, להשפיע על מצב הרוח ולהוסיף חיוניות והנאה לפעילות.
הפעילויות היצירתיות (יחידניות או משותפות) כוללות דפי צביעה, תשבצים, משחקי הרכבה למיניהם ועוד. כדאי לשמור לימים אלה גם חומרי יצירה נוספים כמו פלסטלינה או בצק שיכולים לייצר לילדים תעסוקה לזמן רב. יש ילדים שאוהבים ליצור מהדמיון ויש שייהנו מיצירה מובנית יותר. קיימים הרבה מאוד ספרים ומדריכים ליצירת בעלי חיים או דמויות אחרות מפלסטלינה, שאפשר לעשות בהם שימוש מהנה.
אפשר לנצל את ימות החורף להתכוננות לחגים הבאים. אפשר להכין מראש חנוכיות וסביבונים מיוחדים לחג החנוכה או להכין קלפי רביעיות בנושאים שונים: עצי הארץ לט"ו בשבט, גיבורי ישראל, חגים בכלל, עונות השנה או סיפורי מעשיות. אפשר לרכוש משחק קלפים או משחק קופסה אחר שיהיו מיוחדים לימי הגשם ורק אז ניתן יהיה לשחק בהם. כך תישמר רעננותם לאורך זמן. צריך לזכור, שיש ילדים שמשחקים שמטרתם לנצח מכניסים אותם למצוקה רבה, ובימים כאלה כדאי דווקא להימנע מהם, ולהעדיף משחקי קופסה שבהם רק שיתוף פעולה בין כל השחקנים יכול לקדם את המשחק. משחקים אלו מומלצים, אגב, בכל ימות השנה.
אפשר לשמור לימי גשם פעילות של צפייה משותפת בסרטים המתאימים לכולם, להכין פופקורן ולצפות ביחד. אפשר לכנס את כל הילדים יחד ל"מסיבת תה" של אחר צהריים חורפי, שיש בה משקה חם ומתוק ושבמהלכה ניתן, לעתים, לתכנן את המשך הפעילות. בהקשר זה, אפייה משותפת, לצד מפגש זה או כהכנה לקראתו, יכולה למלא את הבית בריחות נעימים ולספק זיכרון נעים לימים רבים. ידוע שריח משמש מרכיב רב השפעה ביצירת קוד זיכרון ואנחנו מקשרים ריחות מסוימים לחוויות ולאירועים ספציפיים.

נוכחות הורית

אפילו פעילויות שגרתיות של סידור הבית יכולות להוות מקור של הנאה לילדים, במיוחד הקטנים שביניהם. אמהות יצירתיות סיפרו לי על פעילויות יזומות שעשו, למשל, הפרדת כל זוגות הגרביים ומתן משימה לילדים הקטנים למיין ולסדר את כולם. משימות כאלו עשויות להיות מהנות ולהעניק לילד תחושה של אחריות ושייכות, תחושה שהוא נחוץ ועוזר באמת.
גם תחפושות יכולות להתגלות כפריט משחק שימושי ביותר בימות החורף. לא חייבים דווקא גלימות או שמלות נשף, גם בדים או חולצות ישנות יכולים לשמש ילדים ליצירת עולם דמיוני למשחק. משחקים עם פנס עשויים להיות מהנים ביותר, דווקא משום שפנס אינו פריט משחק שגרתי ומשום שבאמצעותו ניתן לשחק עם האור והחושך, שעבור הרבה ילדים צעירים הוא נושא לא פשוט.
פעילויות מיוחדות שהורים סיפרו לי עליהן כוללות ערכות קסמים, בניית אוהלים או "מחנה" בחדר או בסלון הבית, והנבטת קטניות. צריך לזכור שכל הפעילויות המוצעות לא נועדו לשמש כבייביסיטר. ברגע שהילד ירגיש ש"דוחפים" לו משחק או פעילות כלשהי הוא יגיב באנטי ויחפש את תשומת ליבנו בדרכים אחרות. כמובן, שאין הכוונה שההורה יעסיק את הילד בכל רגע נתון אלא שנוכחותו תהיה משמעותית, שיכיר את המשחקים של הילד, שיוכל להשתתף בחלקם וללוות את חלקם במבט או בקריאות עידוד.
נוכחות משמעותית זו מהווה חלק חשוב ביותר בתפקיד ההורי בכלל. אנו יודעים כיום עד כמה החוויה של הילד שהוריו משגיחים עליו, מתעניינים בו ושותפים לחוויות בחייו, היא קריטית בקביעת תחושת הביטחון שלו וביכולתו לעמוד על דעתו ולווסת את התנהלותו מבחינה רגשית וחברתית.
הנוכחות האינטנסיבית בבית יכולה להוליד מפגשים מגבשים בין ההורה והילד, כאלו שבדרך כלל יוצאים נפסדים בתחרות הבלתי אפשרית מול היציאה לגינת השעשועים. ההזדמנות לשמוע את הילד קורא, לקרוא איתו סיפור ביחד, להסתכל על כל היצירות שהביא איתו מהגן, לשמוע על דברים אחרים שקרו בגן, לספר לו על דברים חדשים שקורים בבית ובמשפחה, כל אלו בדרך כלל נדחקים הצידה במהלך שגרת היומיום, וזוהי ההזדמנות לתת להם ביטוי.
מפגשים כאלו משמעותיים לא רק בין הורה וילד אלא גם בין אח בוגר לאחיו הצעיר ממנו. ילדים, כמו מבוגרים, מתנהגים אחרת כאשר הם מקבלים על עצמם תפקיד כלשהו. ילד שמקבל על עצמו ללוות ולהדריך את אחיו הצעיר יכול להוציא מעצמו רגשות של רוך ופעילות אחראית, שעשויים להפתיע את הוריו.

זמן להתעצמות פנימית

ההשפעה של הרווחה הנפשית של ההורים על מצב הרוח והתפקוד של הילדים היא משמעותית ביותר. גם ההורים עצמם אינם במיטבם כשהם כלואים בבית בחורף. הורים רבים מתלוננים: "דווקא בימים שאני הכי לא מרגיש טוב הילד נעשה הכי נודניק". והאמת היא שמדובר בחוקיות פשוטה שמתקיימת ברוב המקרים: ילדים יודעים לזהות מתי אנחנו חלשים, חסרי סבלנות, חסרי חיות, ומנסים באמצעות הכלים הילדיים שלהם להחיות אותנו, לעורר אותנו ולגרום לנו להיות עמם, כך או אחרת.
למתבונן מבחוץ, החורף נקשר רק לקור, לימים קצרים והרבה חושך ולעצים עירומים. אלו המעמיקים לחקור יודעים שדווקא בתקופה הזו השורשים שבמעבה האדמה, במקום שאף אחד לא רואה, מתחזקים ומעשירים את עצמם. כל ההכנה הפנימית וההתעצמות, המתרחשות בחורף, נסתרות מהעין. את פירות ההתחזקות הפנימית הזו אנחנו רואים רק באביב המלבלב שמגיע אחר כך.
כדאי לראות בחורף הזדמנות, להביט עליו בעין טובה וליצור בו משהו. יש להקצות לו מחשבה וזמן. בתוך מעמסת מלאכות הבית והצרכים השונים, כדאי וצריך להקדיש זמן כדי להניע את הפעילויות השונות ולהיות זמינים. זה יכול להיות זמן להתבוננות, זמן לשתות קפה בשקט או זמן להשלים משימה כזו או אחרת. הכל מתוך נוכחות וכוונה.
אם נצליח לעבור חורף טוב, נצליח להימנע מאחרי צהריים של מריבות ועוינות ולייצר אווירה משפחתית נעימה במקום רק לשרוד את השעות. או אז נוכל לומר שניצלנו את ימות החורף להעמקה ולחיזוק של עצמנו ושל משפחתנו, לקראת האור והלבלוב של האביב.